הערות עלייה לרגל לעץ בודחי



We are searching data for your request:

Forums and discussions:
Manuals and reference books:
Data from registers:
Wait the end of the search in all databases.
Upon completion, a link will appear to access the found materials.

צילום: רוברט הירשפילד.

רוברט הירשפילד מבקר בעץ בוהדי שם "אדם הבין את זה ישר על סבל."

כאשר הרוח עוברת דרך עץ הבודהי בבודה גאיה, יותר מהעלים נעים. עולי רגל שיושבים בהתבוננות מתחת לעץ רודפים אחרי העלים כמו תרנגולות מטורפות.

לפעמים נזירים יסתכלו עליהם ויחייכו. לפעמים, באופן מבויש, הם יצטרפו.

אני נגד להשתתף במקפים מטורפים. הצד האנטי-חברתי שלי מפותח מדי. פעם אחת, כשנסעו ברכבת מספר 2 במנהטן, הסתערו שני מכוניות במכונית שלי. כולם יצאו, צעקו ונפלו. רק נשארתי ואחזתי בעותק שלי האחים קרמזוב, שמים את הפרטיות (יחסית כפי שהיה) על הבטיחות.

אני נגד להשתתף במקפים מטורפים. הצד האנטי-חברתי שלי מפותח מדי.

תמיד רציתי לבקר בבודה גאיה ולראות את העץ, שם לפני מאות רבות של אדם, הבין אותו ישר על סבל. קבר קדוש ללא מרכיב דם.

בפעם הראשונה שראיתי את העץ נפלתי עם אשכול נשים סרי לנקיות, כולן בלבן, כמו משלחת של ברבורים.

כשראיתי אותו בתוך גדרו המגוברת והגוננת (דמיינתי שהוא לא סגור, בלתי מוגבל, כמו מוחו של הבודהא), הרגשתי עמוק בתוכי את רגלי הדמעות הצועדות העצומות שנחסכו לאורך זמן בדיוק לרגע זה. לא כל כך הרבה דמעות של דבקות, אני חושב, כמו דמעות של הכרה. הכרה בבורותי.

בעדינות התיישבתי לצד הטיבטים עם גלימות הבורגונדי, לצד הנזירים התאילנדים שודעי המנדרינה. אני בטוח שכולן צלולים ויכולים לראות שיש להם מתחזה בקרבם.

אני מחפש את נשימתי הראשונית של היום. זה כאן איפשהו. אני יודע שכן.


צפו בסרטון: ביכורים במקדש


למאמר הקודם

תשכחו מהיעד, התמקדו במסע

למאמר הבא

הישאר רגוע והמשיך בקינגסטון