בדיקת מציאות: דרום אפריקה

אני עדיין יכול לזכור את הפעם הראשונה שבה פרופסור במכללה פקח את עיניי לאופן שבו 'אפריקה' מציירת (וכמובן שבדרך כלל היא מתייחסת אליה כאל יחידה הומוגנית) ברוב המדיה המרכזית.

מאז שמתי לב בכל פעם שמילים כמו 'חסרי טעם', 'כאוטי' או 'פראי' מתפרסמות במאמרים על אלימות ביבשת, שם אלימות דומה במקום אחר - בבלקן, למשל, או קשמיר - עשויה לקבל ניואנס רב יותר והקשר.

השבוע, צפחה מציעה את בדיקת המציאות הנדירה מדי על אלימות העיירה האחרונה בדרום אפריקה, ועל הסיקור שלה בתקשורת האמריקאית המיינסטרים. מהמאמר:

הסיקור מציג רק קורבנות סובלים, מבצעי אלימות וראש מדינה אפריקני כושל. על ידי הקצאת זרים, העניים בדרום אפריקה והנשיא לתפקידים אלה והצבתם זה בזה, קוראים וצופים אמריקאים לעולם לא מגלים מה שנאת זרים פירושו בדרום אפריקה, למעט ההגדרה הברורה והמוכרת ביותר: שנאת זרים.

זה קריאה מעניינת - ויהיה ברור שהסופר לא מנסה בשום צורה למזער את האלימות או את הפגיעה שנגרמה, אלא רק מנסה להסביר את הגורמים ההיסטוריים שמעניקים ל"זר "הגדרה אחרת (או כמה הגדרות), ב- דרום אפריקה, מזו שאנו רגילים לה.